יום ש', כ’ באייר תשע”ט
דף הבית חדר מורים יצירת קשר

חזון ומעשה נכתב ע"י: ד"ר זנדברג שרה, ד"ר הינדי שטרן, ד"ר דליה רינגוולד– פרימרמן, ד"ר דרורית בן יצחק, מר זבולון גורני ז"ל, ד"ר שרה אינגבר -דצמבר 2004 הקדמה: החזון בחינוך תלמידים עם לקות בשמיעה מבוסס על ההשלכות הקשות של הפגיעה בחוש השמע על היכולת לרכוש שפה ותקשורת באופן טבעי. רכישת שפה ותקשורת הן מתחום הכישורים הייחודיים של בני-האדם. לפיכך לפגיעה ראשונית בשמיעה וביכולת לפתח שפה השפעה מכרעת לאורך כל החיים במכלול תחומי ההתפתחות: הרגשי-חברתי, הקוגניטיבי והישגים אקדמיים. לקות שמיעה היא אפוא, הרבה מעבר לרמת הירידה בשמיעה של היחיד. הליקוי בשמיעה משפיע על: רכישת השפה, הדיבור ואיכות התקשורת; מימוש הפוטנציאל הלימודי והרחבת ידע עולם; פיתוח כשרים ומיומנויות חברתיות, דימוי עצמי ובטחון עצמי, בניית מרקם חיי המשפחה ושאיפות ומימוש בתחום הקריירה. על-פי המדווח בעולם כ- 90% מהילדים עם לקות בשמיעה נולדים להורים שומעים ו-10% נולדים להורים עם לקות בשמיעה. מנתוני השנים האחרונות עולה כי בישראל אחוז הבנים להורים עם לקות בשמיעה גבוה אף יותר. עם לידת ילד חרש נפגמת היכולת הטבעית והאוניברסאלית של הורים להנחיל שפה לילדם. באשר הורים הם מנחילי השפה הראשוניים והבלעדיים, על ההורים השומעים ללמוד את דרכי התקשורת הנדרשים לאינטראקציה עם ילדם הלוקה בשמיעה. הורים חרשים מסמנים באופן טבעי באמצעות שפת הסימנים. באופן זה התינוק עם לקות בשמיעה רוכש את שפת הסימנים באופן טבעי כשם שתינוק שומע רוכש את השפה המדוברת. הן ההורים השומעים והן ההורים החרשים זקוקים למערך לימודי מכוון ומיוחד להנחלת שפה מותאמת לילדם. נתונים דמוגרפיים: אחוז הילדים עם לקות בשמיעה הוא כ–3 עד 5 פרומיל מקרב אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך. במערכת החינוך בישראל לומדים כיום כ- 5000 תלמידים עם לקות שמיעה מגיל 3 ועד גיל 21. מתוכם 20% הנם ילדים חרשים ו-80% הנם ילדים כבדי שמיעה. 80% מהתלמידים משולבים בשילוב אינדיבידואלי, 15% לומדים בכיתות מיוחדות בבית-ספר רגיל ומשתלבים באופן חלקי ו- 5% לומדים בבתי-ספר מיוחדים לחרשים. רובם של הבוגרים עם לקות בשמיעה עובדים. יחד עם זאת שיעורי האבטלה בקרב אוכלוסיה זו הם 20% (אחוז הגדול פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית). 40% מועסקים בתת-תעסוקה – עובדים במקצוע שאינו הולם את הכשרתם. רוב האוכלוסייה משתייך למיצב חברתי-כלכלי בינוני-נמוך. אפיוני תלמידים עם לקות בשמיעה: הן ילדים חרשים והן ילדים כבדי-שמיעה זקוקים להתערבות חינוכית על-מנת שישלימו או יצמצמו את הפערים שבינם לבין הילדים השומעים. לרוב התלמידים עם לקות שמיעה יש כישורים שפתיים חסרים. בדרך כלל, ככל שהלקות חמורה יותר הפער השפתי בינם לבין עמיתיהם השומעים גדול יותר. יש לזכור כי השפה והקוגניציה מזינים זו את זו. חסך בתחומי השפה עשוי להוביל להתפתחות קוגניטיבית ואקדמית חסרה ולא הולמת את יכולתו של היחיד. יתרה מכך, גם ללקות שמיעה קלה יש השלכות התפתחותיות קשות כאשר אין התערבות חינוכית מקצועית. אוכלוסיית התלמידים עם לקות בשמיעה היא אוכלוסייה הטרוגנית. דרגת הירידה בשמיעה אינה התנאי היחידי והבלעדי המשפיע על התפתחותם של הלוקים בשמיעתם אלא קיימים מספר גורמים ומשתנים שהנם משמעותיים להתקדמותם של הילדים עם לקות השמיעה. הגורמים העיקריים הם: v גורמים אטיולוגיים (תורשה ומחלות) v משתנים אישיים (מין הילד; גיל; רמת אינטליגנציה; קיום או אי קיום של בעיות נוספות וסוג הבעיה; סוג הירידה בשמיעה ורמת הירידה; מועד v ההתחרשות: פרי או פוסט לינגוואלי) v משתנים דמוגרפיים (בן להורים שומעים או להורים חרשים; השכלת הורים; מיקום הילד במשפחה; מספר אחים) v המודל התקשורתי אליו נחשף הילד (שפה מדוברת; תקשורת המשלבת דיבור וסימנים; שפת סימנים) v אביזרי ההגברה המשמשים את הילד (מכשירי שמיעה; שתל בשבלול; מכשירי הגברה אלחוטיים) ומידת התועלת שהוא מפיק מאביזרים אלה. יש להביא בחשבון את מכלול הגורמים האלה בשעה ששוקלים את סוג המסגרת החינוכית ההולמת את צרכי התלמיד וכן בבואנו לתכנן עבורו תוכנית לימודים כללית ואישית. המורכבות והשונות דורשים מערך משולב ומקצועי הנותן מענים רחבים למכלול תחומי ההתפתחות של הילד עם חירשות או כבדות השמיעה. אלה יאפשרו להוציא מן הכוח אל הפועל אדם בוגר, עצמאי, לומד המסוגל להשתלב בחברה ובעולם העבודה, להיתרם ולתרום. חזון בחינוך לקויי שמיעה: חברה אנושית הומאנית נבחנת ביחסה אל האדם עם צרכים מיוחדים (ציטוט). ייעודה של מערכת החינוך לראות את האדם מעבר למגבלה ולאפשר פיתוח ומיצוי היכולות הגלומות ביחיד ביצירת סביבה חינוכית טיפולית הולמת לצרכיו הייחודיים אחריות מערכת החינוך מערכת החינוך אחראית לראייה רחבה של מכלול הצרכים הייחודיים של ילדים עם לקות בשמיעה ובמתן מענה לצרכים אלה. המערכת תחנך לבגרות ועצמאות ולשילוב בחברה ומחויבות לה. ילדים עם לקות שמיעה זכאים לחינוך איכותי שיותאם לצרכיהם המיוחדים ויענה להטרוגניות הרבה שבאוכלוסיה. השאיפה היא שהבוגרים עם לקות בשמיעה יהיו בעלי כישורי תקשורת ושפה מיטביים (שפה דבורה ו/או שפת סימנים) ובעלי מיומנויות אורייניות. כישורים אלה יסיעו בידם להתערות בחברה ובתרבות באופן יצרני, לתרום לחברה ולהיתרם על-ידה. בוגרים עם לקות בשמיעה, משכילים ובעלי אופקים רחבים יוכלו להסתגל לשינויים בחברה עתירת ידע ולדרישות המשתנות של עולם העבודה. הגברת מודעות חברתית, סובלנות וקבלה במערכת החינוך, בקהילה ובחברה בעולם המערבי כמו גם בישראל הולכת ומתעצמת המגמה של שילוב ילדים עם לקות בשמיעה במערכת החינוך הרגילה. מגמה ערכית זו הכרח שתהיה מלווה בהגברת הסובלנות כלפי תלמידים עם לקות בשמיעה ובני משפחותיהם והכרה בצורכיהם השיקומיים והחינוכיים הייחודיים. הבנת הקשיים התקשורתיים-שפתיים של אוכלוסייה זו תעודד את הצלחת השילוב של תלמידים עם לקות בשמיעה במערכת החינוך, בקהילה ובחברה. צמצום פערים צמצום פערים בהתפתחות שפה ובהישגים אקדמיים של תלמידים עם לקות בשמיעה בהשוואה לעמיתיהם השומעים הנו יעד חינוכי עיקרי. הגשמתו של יעד זה מחייבת בניית מערך חינוכי-טיפולי רחב ומבנה ארגוני מותאם המושתת על עבודת צוות רב מקצועי מומחה בתחום. פלורליזם - הזכות לחיים מיוחדים חינוך ילדים עם לקות בשמיעה מחויב לתפיסה פלורליסטית המכירה בצורך של התלמיד להשתייך לקהילות תרבותיות של שומעים ושל חברת השווים עם לקות בשמיעה. מערכת החינוך תפעל לפיתוח זהות אישית וקבלת הלקות של התלמיד. עתיד כלכלי מערכת החינוך תוביל לעמידה בסטנדרטים של הישגים חינוכיים המאפשרים המשך לימודים להכשרה מקצועית שתעניק עצמאות ורווחה כלכלית. חזון ומעשה נכתב ע"י: ד"ר זנדברג שרה, ד"ר הינדי שטרן, ד"ר דליה רינגוולד– פרימרמן, ד"ר דרורית בן יצחק, מר זבולון גורני ז"ל, ד"ר שרה אינגבר -דצמבר 2004 הקדמה: החזון בחינוך תלמידים עם לקות בשמיעה מבוסס על ההשלכות הקשות של הפגיעה בחוש השמע על היכולת לרכוש שפה ותקשורת באופן טבעי. רכישת שפה ותקשורת הן מתחום הכישורים הייחודיים של בני-האדם. לפיכך לפגיעה ראשונית בשמיעה וביכולת לפתח שפה השפעה מכרעת לאורך כל החיים במכלול תחומי ההתפתחות: הרגשי-חברתי, הקוגניטיבי והישגים אקדמיים. לקות שמיעה היא אפוא, הרבה מעבר לרמת הירידה בשמיעה של היחיד. הליקוי בשמיעה משפיע על: רכישת השפה, הדיבור ואיכות התקשורת; מימוש הפוטנציאל הלימודי והרחבת ידע עולם; פיתוח כשרים ומיומנויות חברתיות, דימוי עצמי ובטחון עצמי, בניית מרקם חיי המשפחה ושאיפות ומימוש בתחום הקריירה. על-פי המדווח בעולם כ- 90% מהילדים עם לקות בשמיעה נולדים להורים שומעים ו-10% נולדים להורים עם לקות בשמיעה. מנתוני השנים האחרונות עולה כי בישראל אחוז הבנים להורים עם לקות בשמיעה גבוה אף יותר. עם לידת ילד חרש נפגמת היכולת הטבעית והאוניברסאלית של הורים להנחיל שפה לילדם. באשר הורים הם מנחילי השפה הראשוניים והבלעדיים, על ההורים השומעים ללמוד את דרכי התקשורת הנדרשים לאינטראקציה עם ילדם הלוקה בשמיעה. הורים חרשים מסמנים באופן טבעי באמצעות שפת הסימנים. באופן זה התינוק עם לקות בשמיעה רוכש את שפת הסימנים באופן טבעי כשם שתינוק שומע רוכש את השפה המדוברת. הן ההורים השומעים והן ההורים החרשים זקוקים למערך לימודי מכוון ומיוחד להנחלת שפה מותאמת לילדם. נתונים דמוגרפיים: אחוז הילדים עם לקות בשמיעה הוא כ–3 עד 5 פרומיל מקרב אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך. במערכת החינוך בישראל לומדים כיום כ- 5000 תלמידים עם לקות שמיעה מגיל 3 ועד גיל 21. מתוכם 20% הנם ילדים חרשים ו-80% הנם ילדים כבדי שמיעה. 80% מהתלמידים משולבים בשילוב אינדיבידואלי, 15% לומדים בכיתות מיוחדות בבית-ספר רגיל ומשתלבים באופן חלקי ו- 5% לומדים בבתי-ספר מיוחדים לחרשים. רובם של הבוגרים עם לקות בשמיעה עובדים. יחד עם זאת שיעורי האבטלה בקרב אוכלוסיה זו הם 20% (אחוז הגדול פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית). 40% מועסקים בתת-תעסוקה – עובדים במקצוע שאינו הולם את הכשרתם. רוב האוכלוסייה משתייך למיצב חברתי-כלכלי בינוני-נמוך. אפיוני תלמידים עם לקות בשמיעה: הן ילדים חרשים והן ילדים כבדי-שמיעה זקוקים להתערבות חינוכית על-מנת שישלימו או יצמצמו את הפערים שבינם לבין הילדים השומעים. לרוב התלמידים עם לקות שמיעה יש כישורים שפתיים חסרים. בדרך כלל, ככל שהלקות חמורה יותר הפער השפתי בינם לבין עמיתיהם השומעים גדול יותר. יש לזכור כי השפה והקוגניציה מזינים זו את זו. חסך בתחומי השפה עשוי להוביל להתפתחות קוגניטיבית ואקדמית חסרה ולא הולמת את יכולתו של היחיד. יתרה מכך, גם ללקות שמיעה קלה יש השלכות התפתחותיות קשות כאשר אין התערבות חינוכית מקצועית. אוכלוסיית התלמידים עם לקות בשמיעה היא אוכלוסייה הטרוגנית. דרגת הירידה בשמיעה אינה התנאי היחידי והבלעדי המשפיע על התפתחותם של הלוקים בשמיעתם אלא קיימים מספר גורמים ומשתנים שהנם משמעותיים להתקדמותם של הילדים עם לקות השמיעה. הגורמים העיקריים הם: v גורמים אטיולוגיים (תורשה ומחלות) v משתנים אישיים (מין הילד; גיל; רמת אינטליגנציה; קיום או אי קיום של בעיות נוספות וסוג הבעיה; סוג הירידה בשמיעה ורמת הירידה; מועד v ההתחרשות: פרי או פוסט לינגוואלי) v משתנים דמוגרפיים (בן להורים שומעים או להורים חרשים; השכלת הורים; מיקום הילד במשפחה; מספר אחים) v המודל התקשורתי אליו נחשף הילד (שפה מדוברת; תקשורת המשלבת דיבור וסימנים; שפת סימנים) v אביזרי ההגברה המשמשים את הילד (מכשירי שמיעה; שתל בשבלול; מכשירי הגברה אלחוטיים) ומידת התועלת שהוא מפיק מאביזרים אלה. יש להביא בחשבון את מכלול הגורמים האלה בשעה ששוקלים את סוג המסגרת החינוכית ההולמת את צרכי התלמיד וכן בבואנו לתכנן עבורו תוכנית לימודים כללית ואישית. המורכבות והשונות דורשים מערך משולב ומקצועי הנותן מענים רחבים למכלול תחומי ההתפתחות של הילד עם חירשות או כבדות השמיעה. אלה יאפשרו להוציא מן הכוח אל הפועל אדם בוגר, עצמאי, לומד המסוגל להשתלב בחברה ובעולם העבודה, להיתרם ולתרום. חזון בחינוך לקויי שמיעה: חברה אנושית הומאנית נבחנת ביחסה אל האדם עם צרכים מיוחדים (ציטוט). ייעודה של מערכת החינוך לראות את האדם מעבר למגבלה ולאפשר פיתוח ומיצוי היכולות הגלומות ביחיד ביצירת סביבה חינוכית טיפולית הולמת לצרכיו הייחודיים אחריות מערכת החינוך מערכת החינוך אחראית לראייה רחבה של מכלול הצרכים הייחודיים של ילדים עם לקות בשמיעה ובמתן מענה לצרכים אלה. המערכת תחנך לבגרות ועצמאות ולשילוב בחברה ומחויבות לה. ילדים עם לקות שמיעה זכאים לחינוך איכותי שיותאם לצרכיהם המיוחדים ויענה להטרוגניות הרבה שבאוכלוסיה. השאיפה היא שהבוגרים עם לקות בשמיעה יהיו בעלי כישורי תקשורת ושפה מיטביים (שפה דבורה ו/או שפת סימנים) ובעלי מיומנויות אורייניות. כישורים אלה יסיעו בידם להתערות בחברה ובתרבות באופן יצרני, לתרום לחברה ולהיתרם על-ידה. בוגרים עם לקות בשמיעה, משכילים ובעלי אופקים רחבים יוכלו להסתגל לשינויים בחברה עתירת ידע ולדרישות המשתנות של עולם העבודה. הגברת מודעות חברתית, סובלנות וקבלה במערכת החינוך, בקהילה ובחברה בעולם המערבי כמו גם בישראל הולכת ומתעצמת המגמה של שילוב ילדים עם לקות בשמיעה במערכת החינוך הרגילה. מגמה ערכית זו הכרח שתהיה מלווה בהגברת הסובלנות כלפי תלמידים עם לקות בשמיעה ובני משפחותיהם והכרה בצורכיהם השיקומיים והחינוכיים הייחודיים. הבנת הקשיים התקשורתיים-שפתיים של אוכלוסייה זו תעודד את הצלחת השילוב של תלמידים עם לקות בשמיעה במערכת החינוך, בקהילה ובחברה. צמצום פערים צמצום פערים בהתפתחות שפה ובהישגים אקדמיים של תלמידים עם לקות בשמיעה בהשוואה לעמיתיהם השומעים הנו יעד חינוכי עיקרי. הגשמתו של יעד זה מחייבת בניית מערך חינוכי-טיפולי רחב ומבנה ארגוני מותאם המושתת על עבודת צוות רב מקצועי מומחה בתחום. פלורליזם - הזכות לחיים מיוחדים חינוך ילדים עם לקות בשמיעה מחויב לתפיסה פלורליסטית המכירה בצורך של התלמיד להשתייך לקהילות תרבותיות של שומעים ושל חברת השווים עם לקות בשמיעה. מערכת החינוך תפעל לפיתוח זהות אישית וקבלת הלקות של התלמיד. עתיד כלכלי מערכת החינוך תוביל לעמידה בסטנדרטים של הישגים חינוכיים המאפשרים המשך לימודים להכשרה מקצועית שתעניק עצמאות ורווחה כלכלית.